פסק דין
1.התובעת מכרה למוסך קלדרון נכס שהיה בבעלותה. התובעת המשיכה לשלם – מתוך טעות כמובן- תשלומי ארנונה עבור הנכס הזה. משגילתה את הטעות , היא דרשה מהמוסך להשיב לה את מה ששילמה בטעות. המוסך התגונן בעיקר בטענה, שאלמלא התובעת טעתה, ואילו הוא ניצב ישירות מול הרשות המקומית – יכול היה להביא להפחתה ניכרת בתשלומי הארנונה . זוהי בתמצית התביעה שבפני.
זה המקום לציין, כי הצדדים ניהלו משא ומתן מתוך רצון לסיים ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט , ולאחר שהדבר לא הסתייע- ויתרו על ניהול ההליך והסכימו שתתקבל הכרעה על בסיס כתבי הטענות המצויים בתיק.
להלן עיקרי העובדות הצריכות לעניין :
2.ביום 27/11/2007, נחתם הסכם מכר בין החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (להלן: "התובעת") , לבין מוסך קלדרון באר שבע בע"מ (להלן: "המוסך") , ולפיו המוסך רכש מהתובעת מגרשים עליהם בנויים מבנה תעשיה ומבני עזר , המצויים בפינת הרחובות החשמלאי , המנוף והנחושת, באזור תעשיה עמק שרה א', בבאר שבע, והרשומים במנהל מקרקעי ישראל כמגרשים 38 ו- 40 (להלן: "הנכס").
3.מר ויקטור קלדרון (להלן: "ויקטור" ) הנו בעל המניות והמנהל של המוסך, ומי שחתום על כתב ערבות למילוי כל התחייבויותיו של המוסך, בקשר עם חוזה המכר מיום 27/11/2007.
4.אין חולק על כך, שמסירת החזקה בנכס לידי הנתבעים היתה ביום 1.1.2008.
5.בתקופה שבין ינואר 2008 ועד לאפריל 2010, דרישות הארנונה ביחס לשני המגרשים הנ"ל נשלחו אל התובעת וזו, בהיסח הדעת, דאגה לשלמן. הסכום אותו שילמה התובעת הנו 233,072 ₪ (ראה נספח 5 לכתב התביעה ). לטענת התובעת, מקור הטעות נעוץ בכך, שלתובעת מספר מבנים ברחבי העיר באר שבע, ושדרישות התשלום נשלחו ביחס לכל אותם מבנים- במאוחד.
6.זה המקום לציין, כי גם דרישות התשלום בגין היטלי המים והביוב, ביחס לתקופה האמורה נשלחו אל התובעת, וגם אותם התובעת שילמה בשל אותה טעות . עם זאת, משהתגלתה הטעות שלחה התובעת לנתבעים מכתב דרישה להשבת הסכומים ששולמו, בצירוף מסמכים רלוונטיים, והנתבעים דאגו לשלם הכספים ששילמה התובעת בגין היטלי מים וביוב, אך סירבו לשלם את הסכומים ששולמו בגין ארנונה.
7.מיד לאחר שנתגלתה הטעות, והחל מחודש מאי 2010, עודכן ברישומי עיריית באר שבע כי המוסך - הוא המחזיק בנכס, וממועד זה החל המוסך לשאת בתשלומים הנלווים לשימוש בנכס.
טענות הצדדים בתמצית:
8.התובעת טוענת, כי על המוסך הוטלה החובה, על פי ההסכם, לעדכן את הרשויות בדבר היותו המחזיק והבעלים של הנכס, מיום קבלת החזקה .
9.בסעיף 8.1 להסכם המכר , נקבע:
"כל המסים האגרות והארנונות והתשלומים מכל מין וסוג שהוא, (למעט היטל השבחה ואגרות כמפורט בס"ק 8.2 להלן) החלים על הממכר בתקופה עד מועד מסירת החזקה יחולו על המוכר וישולמו על ידו וממועד זה ואילך, יחולו על הקונה וישולמו על ידו. מובהר בזאת כי לאחר קבלת החזקה, הקונה מתחייב לרשום את הממכר על שמו כנמען לקבלת החשבונות בכל הרשויות הרלוונטיות ולרבות אך מבלי לגרוע, בחברת חשמל, בזק והעירייה" (רק ההדגשה שלי – י.ט. ) .
10.התובעת טוענת כי במחדליו של המוסך, שלא דאג לרישום הנכס על שמו בעירייה- הוא הפר את החוזה וגרם לתובעת נזקים .
11.התובעת טוענת גם , כי משהשיב המוסך לתובעת את הכספים ששילמה עבור החוב שצבר בגין חיובי מים והיטלי ביוב – הוא הודה למעשה בחובתו לשאת בתשלומים הנלווים לשימוש בנכס, והוא מנוע מלחלוק על כך.
12.הנתבעים טוענים, כי אין זו היתה מחובתם לעדכן את העירייה בדבר עובדת היותם המחזיקים בנכס, שכן נקבע בדין כי אחריות זו רובצת לפתחו של המוכר.
סעיף 325 לפקודת העיריות (נוסח חדש) , תשכ"ד- 1964, קובע כי:
"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה".
סעיף 326 לפקודת העיריות (נוסח חדש) , תשכ"ד – 1964 , קובע כי: